החלטה בתיק בש"פ 3020/04

           זהו ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי ולפיה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בצדקת מעצרו.

           בכתב-אישום שהוגש נגד העורר לבית-המשפט המחוזי בנצרת מיוחסות לעורר שורה של עבירות חמורות, בכללן קיום מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה שעלולה להיות לתועלת לאוייב, יבוא סם מסוכן, החזקה וסחר בסם מסוכן, עבירות בנשק, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע. העבירות הביטחוניות יוחסו לעורר בשל העברתו לידי אחד רמזי נהרה, שפעל מטעם ארגון החיזבאללה, עותק מן השנתון הסטטיסטי של מדינת ישראל. עבירות הסמים שבהן הואשם מתייחסות להברחתם מלבנון לישראל, במספר רב של מקרים, של מאות קילוגרמים של סם מסוג חשיש. ועבירות הנשק יוחסו לו בשל הזמנתם וקבלתם, מידי רמזי נהרה הנזכר לעיל, של ארבעה אקדחים והחזקת שניים מהם שאחד מתוכם צוייד במשתיק קול.

           עם הגשת כתב-האישום נגדו (ביום 13.2.03) נעתר בית-המשפט המחוזי לבקשת המאשימה והורה על מעצרו של העורר עד לתום בירור משפטו. משפטו של העורר אכן החל להתברר לפני בית-המשפט המחוזי, שזה מכבר סיים לשמוע את עדויותיהם של כל עדי התביעה למעט ארבעה עדים, שהם נאשמים בהליכים מקבילים ומשפטיהם טרם הסתיימו. בקשה לעיון חוזר בצדקת מעצרו, על-רקע העיכוב שחל בבירור משפטו, נדונה ונדחתה על-ידי נשיא בית-המשפט המחוזי ביום 2.10.03. סמוך לאחר מכן, ביום 7.10.03, הגישה המאשימה, להרכב בית-המשפט שלפניו מתברר משפטו של המשיב, בקשה להתיר לה להעיד את ארבעת עדיה האחרונים במשפטו; זאת תוך סטייה מ"הילכת קינזי", היינו בעוד משפטיהם של העדים תלויים ועומדים כנגדם. בטרם החליט בית-המשפט בבקשה זו באה לפניי ביום 23.11.03 בקשת המדינה להאריך את מעצרו של העורר בתשעים ימים נוספים בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996. בהחלטתי לקבל את הבקשה (בש"פ 9744/03) ציינתי כי לנוכח חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות לעורר מן הדין להאריך את מעצרו. כן ציינתי כי משלא ערר על החלטת נשיא בית-המשפט המחוזי, לדחות את בקשתו לעיון חוזר, אינני רואה מקום להידרש לפרטי השגותיו של העורר על צדקת ההחלטה; וכן שכל עוד לא החליט בית-המשפט המחוזי אם להתיר לתביעה להעיד את עדיה האחרונים במשפטו עוד בטרם הסתיימו משפטיהם של העדים, אינני רואה מקום לנקוט עמדה בשאלה אם דחיית בקשתה האמורה של המדינה תצדיק לשוב ולעיין בצדקת מעצרו של העורר.

           ביום 11.1.04 החליט בית-המשפט המחוזי לדחות את בקשת המדינה, להעדת עדיה האחרונים במשפטו של העורר, תוך סטייה מ"הילכת קינזי". ביום12.2.04 נעתרה השופטת א' חיות לבקשת המדינה והאריכה בשנית את מעצרו של העורר בתשעים ימים נוספים בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (בש"פ 634/04). בקשת העורר להשיג לעת הזאת, בערר לבית-משפט זה, על החלטת נשיא בית-המשפט המחוזי מיום 2.10.03, לדחות את בקשתו לעיון חוזר, סורבה בהחלטת השופט חשין (בש"פ 1964/04), אלא שבמסגרת החלטתו הורה השופט חשין להחזיר את ההליך לבית-המשפט המחוזי בנצרת לדיון בבקשה חדשה של העורר לעיון חוזר בצדקת המשך מעצרו. הערר שלפניי מופנה כנגד החלטת בית-המשפט המחוזי בבקשתו החדשה של העורר לעיון חוזר, בגדרה חזר בית-המשפט ונדרש בין היתר לשאלת קיומן של ראיות לכאורה לביסוס אשמת העורר בעיקר בעבירות הביטחון.

           בהחלטתו לדחות את הבקשה לעיון חוזר ציין השופט המלומד כי אין המדובר בנאשם הנהנה מחזקת החפות, שכן בפועל אין העורר חולק על ביצוע עבירות הכרוכות בסחר והפצת סמים מסוכנים וכן על החזקתם של שני אקדחים כמיוחס לו בכתב-האישום. בדיון לפניי הסביר סניגורו של העורר כי העורר אכן מודה כי היה מעורב בייבוא סמים אך איננו מודה בטענת המאשימה כי מעורבות זו התייחסה לייבוא סמים בכמות של מאות קילוגרמים כנטען נגדו בכתב-האישום. בנסיבות אלו, אף אילו התרצתה התביעה לחזור בה מהאשמת העורר בעבירות הביטחון אך בשל העברתו ללבנון של עותק מן השנתון הסטטיסטי, לא ניתן היה לסיים את משפטו של העורר על יסוד הודאתו בעובדות הנוגעות למעורבותו בייבוא סמים ובהחזקת נשק. עיקר טענתו של הסניגור לפניי היא כי במצב שנוצר, אין כל אפשרות מעשית להעריך מתי ייסתיימו בפסק-דין משפטיהם של המעורבים האחרים בפרשת העבירות, באופן שיהיה בידי התביעה להשמיעם כעדים מטעמה במשפטו של העורר. יצוין כי המדובר במספר מעורבים, בהליכי משפט מורכבים שהם עצמם מתעכבים מסיבות שונות. המדינה איננה כופרת בכך שמשפטו של העורר נקלע למעשה למבויי סתום, וכי אין כל אפשרות מעשית להעריך אימתי יוכלו בירורו של המשפט להתחדש. טענתה כי מוצדק להוסיף ולהחזיקו במעצר, חרף התארכות ההליך בעניינו, סומכת על חומרת העבירות המיוחסות לו בכתב-האישום, המעידה על מסוכנותו הרבה של העורר ומצדיקה את החזקתו במעצר כדי להגן על הציבור מפני רעתו.

           נתתי את דעתי לטיעוני הפרקליטים מכאן ומכאן. כל עוד לא החליט בית-המשפט המחוזי בבקשת המאשימה להתיר לה להשמיע את העדת העדים הנוספים במשפטו של העורר, תוך סטייה מ"הילכת קינזי", אף אני לא ראיתי מקום להורות על שחרורו של העורר. כן לא התעלמתי מכך כי השופטת חיות ראתה לקבל את בקשת המדינה להארכה נוספת של המעצר, אף לאחר שהייתה מודעת להחלטת בית-המשפט המחוזי שלא להתיר לתביעה לסטות מ"הלכת קינזי". אך חוששני שמשפטו של העורר אכן נקלע למצב בלתי-נסבל, שבו אין כל אפשרות להעריך עד מתי יימשך. בנסיבות אלו, חרף חומרת העבירות המיוחסות לו וגודל המסוכנות המסתברת מהן, יש לדעתי לאפשר לו להשתחרר בערובה ובתנאי חלופה, אם יעלה בידו להציע ערבויות כספיות משמעותיות שתכללונה עירבון במזומנים או ערבות בנקאית בסכום נכבד וכן תנאי חלופה שתכלול מעצר בית מוחלט בפיקוח צמוד על מהלכיו בידי אנשים שיימצאו ראויים לאמון בית-המשפט. לבירור האפשרות לשחרר את העורר ממעצר בתנאים כאמור, מוחזר ההליך לבית-המשפט המחוזי. עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית-המשפט המחוזי יישאר העורר במעצר בהתאם להחלטתה של השופטת חיות בבש"פ 634/04.

           ניתנה היום, י"ז בניסן תשס"ד (8.4.04).

                                                                                                       ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: